עריקות? נפקדות? השתמטות? המאמר שיעשה לכם סדר בבלאגן
עולם המונחים הצבאי, בעיקר זה שנוגע לעבירות של היעדר מן השירות מבלבל קצת, ולא סתם. התמונה המשפטית של הנעדרים מן השירות היא תמונה מורכבת ומסובכת. חיילים אשר נאלצו להיעדר מן השירות הצבאי לא תמיד יודעים מהו קו הגבול בין עריקות מהצבא לנפקדות, ומהו רף ההעמדה לדין בבית הדין הצבאי. יותר חשוב מכך, חיילים לא יודעים מה ההשלכות של אותה העמדה לדין.
מטבע הדברים מדובר במתן מושג בסיסי בלבד וכמובן שאין מדובר בתחליף פרטני לייעוץ משפטי, מכיוון שמטבע הדברים המצב המשפטי מורכב הרבה יותר וישנם הרבה סעיפי חוק, פקודות ופסקי דין להכיר.
נפקדות בצבא, עריקות ומה שביניהם
ראשית חשוב להסביר, כי המונחים "נפקדות" ו"עריקות" הם מונחים שלישותיים ולמעשה אין למונחים אלו כמעט השלכה משפטית. מי שעומד לדין, בין אם בדין משמעתי ובין אם בפני בית הדין הצבאי הרי שהעבירה שתיוחס לו היא "היעדר מן השירות שלא ברשות". כלומר, גם אם נעדרת יום וגם אם שנה, העבירה היא אותה עבירה ואין למעשה כל אבחנה לעניין זה בין "עריק" ל"נפקד". מי שלא התייצב לשירות כלל מכונה בבתי הדין "משתמט" (גם כאן אין מדובר בהגדרה בחוק).
מה האבחנה המשמעותית?
האבחנה היא ברף ההעמדה לדין של הפרקליטות הצבאית. הרף למעשה קובע מי החייל שיובא, ככלל לבית הדין הצבאי, ומי יובא ככלל לשיפוט בפני קצין שיפוט צבאי, שסמכויות הענישה שלו מוגבלות יותר. הרף נקבע לא לפי המונח השלישותי אלא לפי מספר ימי ההיעדרות.
גם רף ההעמדה לדין ,הוא רף שהוא "גמיש" ונתון לשיקול דעת הפרקליט. לדוגמה, גם אם חייל מסויים חצה את רף ההעמדה לדין, עדיין ניתן יהיה לשכנע את הפרקליט, במקרים מסויימים, לבטל את כתב האישום (או אם פונים בזמן הנכון מראש – לשכנעו שלא להגיש את כתב האישום). מנגד, לעיתים במקרים של נסיבות חומרה מסויימות (כמו לדוגמה היעדרות מן השירות במהלך לחימה) יכול הפרקליט להחליט ולהורות על הגשת כתב האישום גם אם הרף להעמדה לדין לא נחצה.
מה ההשלכות של העמדה לדין בפני בית דין צבאי אל מול קצין שיפוט?
שיפוט בפני קצין – סמכויות השיפוט של קצין השיפוט מוגבלות מאוד, ותלויות בדרגה של קצין השיפוט.
שיפוט בפני בית הדין הצבאי – סמכות השיפוט של בית דין צבאי כבולה למקסימום בחוק (שלש שנות מאסר במקרה של היעדר מן השירות שלא ברשות, אך כמובן שמטבע הדברים כל עניין נשקל אינדיבידואלית והעונשים שנגזרים רחוקים מאוד מהעונש המקסימלי). אם חייל נדון בפני שופט אחד המקסימום אשר אותו שופט יכול להטיל עליו בגין התיק הנוכחי מוגבל לשנת מאסר, ואילו הרכב יכול להטיל גם מעל שנת מאסר.
לשיפוט בבית דין נלווה גם תנאי אשר יכול להיות ארוך מאוד, ורישום פלילי (לעיתים "מופחת" ולעיתים "מלא", אשר כל אחד משפיע על החיים האזרחיים, אך כמובן בצורה שונה מאוד)
אז מהו הרף להעמדה לדין?
כאמור גם הרף הוא גמיש ותלוי בשיקול דעת הפרקליט, כאשר ניתן לשכנע את הפרקליט לעיתים גם שלא להגיש כתב אישום או לבטל כתב אישום ולהעביר את השיפוט מבית הדין לקצין השיפוט. בגדול, היעדרות משירות סדיר מעל 75 ימים (במצטבר, כלומר סופרים יחד את ימי ההעדרות הקודמים), היעדרות מן הבקו"ם 125 ימים (במצטבר),השתמטות של מעל לשנה והיעדרות משירות מילואים למעלה משנה.
לעיתים מועמדים לדין חיילים בגין עבירה של "עריקה", שהיא שונה מהעבירה הנפוצה יותר של "היעדר מן השירות שלא ברשות", העבירה עליה עומדים לדין רוב החיילים, והיא גוררת רישום פלילי מלא ועונשים משמעותיים הרבה יותר. בגין עבירה זו מועמדים חיילים אשר נעדרו תקופות ממושכות מאוד, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות.
במקרה של חשד לעבירת "עריקה" חשוב להתייעץ עוד בטרם החקירה הראשונה ולנסות ולהביא להעמדה לדין בעבירה פחותה של "היעדר מן השירות שלא ברשות", מכיוון שהפער בענישה משמעותי. גם לאחר הגשת כתב האישום, יש כמובן מה לעשות, כדי לנסות להמיר את הסעיף.
רף ההעמדה לדין בגין עבירת עריקה הוא מעל שבע שנות היעדרות בגין השתמטות, מעל שלוש שנים בגין היעדרות משירות סדיר ומעל ארבע שנים של היעדרות מן הבקו"ם. גם כאן כמובן ניתן לשכנע לא אחת את הפרקליט להמיר את הסעיף או לקצר את התקופה. אם לא מצליחים לשכנע את הפרקליט הרי שיש, בדרך כלל, לנהל את התיק בהוכחות מול בית הדין כדי לנסות לשכנע את בית הדין להמירו.
ייצוג מקצועי בבית הדין הצבאי
חשוב לציין כי בכל תיק יש מה לעשות כדי להתמודד עם רוע הגזירה. בין אם לחייל מסויים מגיע פטור והוא אינו בקיא בהליכי השחרור, בין אם יש נסיבות מסויימות להקלה בעונש ולעיתים גם קיימות נסיבות אשר יכולות להביא לביטול כתב האישום.
בעבירות של השתמטות הרי שהתמונה מורכבת הרבה יותר, מכיוון שחוץ מהעובדה שהחייל לא היה בשירות, על התביעה להוכיח כי אותו חייל ידע שקראו לו לשירות ביטחון, וכי קראו לו כדין לשירות ביטחון. לא אחת לתביעה יש קושי להוכיח את חוקיות הגיוס לשירות, דבר אשר מוביל לא אחת לביטול כתבי אישום או ענישה מקלה (לדוגמה – אם מי שחתם על הצו לא היה מוסמך לעשות כן, אם בחורה מסויימת הגישה תצהיר דת והתביעה לא יכולה להוכיח, מכיוון שעליה מוטל הנטל לעשות כן, כי היא איחרה בהגשת התצהיר ועוד מקרים רבים ומגוונים אשר על עורך הדין המייצג להכיר בצורה מעמיקה).
כמובן שיש חשיבות רבה בייצוג מקצועי ומנוסה כדי למצות את הזכויות, ההליכים המנהליים וההליכים מול בית הדין כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.
עריקות מהצבא היא עבירה חמורה ועלולה להיות בעלת השלכות חמורות. לכן, חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין צבאי עריקות אם אתם עומדים בפני אישומי עריקה. עורך דין עריקות יוכל להבין את המורכבות של תיקים מסוג זה ולספק ייעוץ משפטי כיצד לנהוג בתיק הספציפי שלך. עורך דין צבאי יוכל לספק הנחיות כיצד להתגונן מפני כל האשמות שייתכן שהוגשו נגדך. יתר על כן, נעזור לך להבין את זכויותיך בעניינים כאלה ולהבטיח שתקבל משפט הוגן.
המאמר הזה נועד לתת לקורא מידע בסיסי על המצב המשפטי, כאשר הניסיון הוא לספק מידע בצורה הנגישה ביותר, ולא לסבך (מדי…) עם הפניות לפקודות, ההנחיות וסעיפי החוק הרבים, עליהם למעשה מבוסס המצב המשפטי.
כאמור המאמר נועד לתת מושג כללי ובסיסי, ממש על קצה המזלג, על המצב המשפטי והזכויות של החיילים אשר נחשדים בהיעדרות מן השירות. המצב המשפטי בעבירות אלו הוא מורכב מאוד.
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, ייעוץ או הכוונה – צרו איתנו קשר!