מעצרים בצה"ל חלק ב' – מעצר עד תום ההליכים המשפטיים
בפרק הקודם דנו במעצר חשודים, תנאים להארכת מעצר וסוגי המעצרים הקיימים בצה"ל. בפרק המשך זה, נדון במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, עילות המעצר ומשך זמן המעצר.
כללי
מהו מעצר עד תום ההליכים? מעצר עד תום ההליכים הוא קודם כל אמצעי קיצוני ששולל את חירותו של אדם על אף שאשמתו לא הוכחה, כלומר החשוד מצוי במעצר עד שההליך המשפטי נגמר. כדי לעצור חשוד עד תום ההליכים המשפטיים התביעה צריכה להוכיח שמתקיימות עילות המעצר המנויות בחוק (ס'21 לחוק סדר הדין הפלילי), או במערכת הצבאית כי יש חשש לפגיעה במשמעת הצבא. בקשה למעצר כזה, נדונה בנוכחות הנאשם, התביעה והסנגור של הנאשם.
עילות המעצר
עילות המעצר עד תום ההליכים מנויות בסעיף 21 לחוק המעצרים והן:
- יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם יביא לידי שיבוש הליכים
- חשש כי נאשם יימלט מאימת הדין מהדין.
- חשש שהנאשם יסכן את חייו של אדם, שלום הציבור או ביטחון המדינה. בצבא ניתן להוכיח "מסוכנות צבאית", קרי חשש לפגיעה בצבא משחרור הנאשם ממעצר.
כמו-כן קיימת גם עילת המעצר של פגיעה במשמעת בצבא אך היא מתעוררת רק במקרים בהם צורכי ההתרעה והמסוכנות הצבאית קמים למול הפגיעה החמורה או הממשית במשמעת הצבא.
העילה הזו, עילת הפגיעה במשמעת בצבא (קרויה גם "עילת המעצר ההרתעתית") חלה גם על עצורים ששוחרו במהלך תקופת המעצר ואף על אנשי מילואים, אם כי היא נחלשת. כדי לעצור חייל שהשתחרר במהלך המעצר או חייל מילואים שסיים את תקופת המילואים שלו במהלך המעצר, ישנו צורך באישור מהתובע הצבאי הראשי של צה"ל לקיום מעצר שכזה.
עבירות בהן יתבקש ככלל מעצר עד תום ההליכים
כמובן שכל עבירה נבחנת לגופה אך ישנן עבירות שבגינן נהוג לבקש מעצר עד תום ההליכים מתוך חשש שאחת מהעילות המצוינות לעיל יבואו לידי ביטוי. חלק מהעבירות המצדיקות בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים (רשימה חלקית):
- חיילים החשודים בעבירות סמים בצבא, למעט עבירה של שימוש חד פעמים בקנאביס, בנסיבות אזרחיות, או החזקה של כמות קטנה מאותו הסם. עם זאת, אם חשוד נעצר בגין שימושים ספורים בקנאביס (בין פעמיים לארבעה פעמים), ייתכן ויתבקש מעצר פתוח או ישוחרר לצורך "הסדר הקפאה". אם החשוד "נתפס" מבצע את עבירת הסם במהלך מילוי תפקידו (נניח נהג רכב שצרך קנאביס במהלך המשמרת), לרוב יועמד לדין ועלול להתבקש במעצר סגור. אם מדובר בכמה חיילים החוברים יחד כדי לצרוך את הסם, התביעה עלולה לבקש מעצר עד תום ההליכים.
- חיילים החשודים בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות (עריקים ומשתמטים).
- חיילים החשודים בעבירה של בריחה ממשמורת.
- חיילים החשודים במשחק בנשק טעון או בכיוון נשק לכיוון אדם.
- חיילים החשודים בביצוע מעשי אלימות חמורים במיוחד. מעשה אלימות יחשב לחמור אם הוא גרם לנזק ממשי, הייתה אלימות קשה, שימוש בנשק חם או קר, מעשה מתוכנן, אלימות כלפי מפרג או בעל תפקיד וכן גם עבירות קודמות של אלימות.
- חיילים החשודים בעבירות מין.
- חיילים החשודים בהוצאת נשק מרשות הצבא.
- חיילים החשודים במעורבות בנהיגה פרועה המסכנת חיים.
מהן חלופות המעצר?
ישנן שתי חלופות בעת מעצר צבאי: שחרור בערבות ומעצר ביחידה.
שחרור בערבות: ניתן לשחרר בערבות חיילים ולרוב זה יקרה כאשר מדובר בחיילים שזיקתם לשירות הצבאי מוגבלת ומצומצמת. חייל שאינו צפוי לשוב לשירות, הזיקה שלו לשירות היא מצומצמת והפגיעה במשמעת הצבאית נחלשת. חשוב להבהיר שבצבא אין אפשרות לשחרור למעצר בית, אלא לאחר השחרור משירות.
מעצר ביחידה: בבית הדין הצבאי החלופה במקום מעצר הבית. באישום של חייל שהשתמש באופן חד פעמים בקנאביס ביחידה, ניתן להסתפק במעצר ביחידה (לדוגמה).
מהן התקופות המרביות למעצר?
סעיף 59 לחוק המעצרים: הסעיף הזה דן במעצר לפני הגשת כתב אישום. הסעיף קובע שאם חשוד נמצא במעצר במשך 75 ימים, ולא הוגש נגדו כתב אישום, אזי הוא ישוחרר מהמעצר.
סעיף 61: אם הוגש כנגד חייל כתב אישום והוא היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים והמשפט לא נגמר בהכרעה, החייל ישוחרר ממעצר. חשוב לציין שלמרות האמור בסעיף זה, שופט בית הדין הצבאי יכול להורות על הארכת המעצר אם הוא ראה לנכון להחליט כך.
אם חייל עצור בגין עילת המעצר הצבאית הייחודית שציינו בפרקים הקודמים לפרק זמן העולה על 30 ימים, התביעה הצבאית צריכה לקבל אישור מהתובע הצבאי הראשי להמשך את המעצר ואילו לאחר 60 ימי מעצר התביעה צריכה לקבל אישור מהפרקליט הצבאי הראשי.
אנחנו כאן לכל שאלה בנושא מעצרים בצה"ל ולהתייעצותו אנו נשתדל להעניק לכם את הסיוע המשפטי המקצועי והמתאים ביותר עבורכם. יחדיו, נוכל להתמודד ולסיים את ההליך בצורה הטובה ביותר.