עריקות מהצבא או השתמטות מצה"ל
במהלך עבודת המשרד אנו מתמודדים עם אזרחים רבים המוגדרים "משתמטים". במאמר זה נרצה להסביר מי הם אותם המשתמטים, לתאר את ההליך אל מול גורמי צה"ל ולהבהיר מהו העונש הצפוי (שכן לעיתים אנחנו נתקלים במי שאינו מודע לחומרת העבירה)
בהוראות צה"ל מצוינים ארבעה סוגים של משתמטים מהצבא:
- משתמט גיוס – אזרח ישראלי שלא קיבל פטור משירות אשר לא מתייצב ליום גיוסו.
- עריק בקו"ם – חייל שנעדר מהליך קליטתו על ידי רשויות הצבא.
- עריק סדיר – מי שהתגייס לצה"ל, השלים את ההליך וכעת עורק מן הצבא.
- עריק מילואים – חייל שנמנה על מערך המילואים ולא מתייצב בהתאם לצו (ראו: נפקדות ממילואים ).
מדיניות העמדה לדין כלפי כל סוג משתמטים מהצבא
ראשית, בכל מקרה חלה חובה על רשויות התביעה כי החייל אכן נקרא לגיוס בהתאם לדין ובאופן שהוא מודע לו. כלומר, אם הרשויות לא מצליחות להוכיח מודעות שכזו מצד החייל הרי הוא לא יוכל להיות מואשם בעריקות. חשוב לציין כאן כי ניתן להוכיח מודעות באמצעות חזקות משפטיות והעובדה כי מי שנעדר מגיוס "עצם את עיניו" לחובת הגיוס.
משתמטי גיוס
ככלל, אם מדובר במי שהשתמט מצה"ל למשך תקופה העולה על 540 ימים יוגש נגדו כתב אישום בבית הדין הצבאי (לא הליך משמעתי). המועד ממנו מתחילים לספור את התקופה הנ"ל הינו המועד אליו נקרא החייל בצו אישי המאוחר ביותר (כלומר אם הצו האחרון שקיבלתם הוא ב-1.1.2020, מאותו תאריך יתחילו לספור 540 ימים).
עריקי בקו"ם
נגד עריקי בקו"ם יוגש כתב אישום בבית דין צבאי בהתקיים כמה תנאים כשהראשון הוא שהעריקות הנידונה הינה למעלה מ-30 ימים ובנוסף מתקיים אחד מהבאים:
- תקופת היעדרותו של העריק הינה למעלה מ-180 ימים במצטבר.
- אותו עריק בקו"ם כבר נשפט בעבר בבית דין צבאי בגין השתמטות קודמת.
אם נגד עריק בקו"ם התנהל בעבר שיפוט משמעתי, הרי יוכלו להגיש נגדו כתב אישום הפעם אך ישקלו את הנסיבות הרלוונטיות. נסיבות כגון: כמה זמן נמשכה ההשתמטות מצה"ל, סך ההיעדרויות מאז הגיוס בפועל, התנהלות של העריק במהלך השירות וכו'.
חיילים בשירות סדיר
עריק למעלה מ-100 ימים במצטבר וההיעדרות הנוכחית שלו היא מעל 30 ימים אז יוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי. אם מדובר ב-קצין אזי מספיק 60 ימים של עריקות כדי שיוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי.
מה העונש הצפוי?
העונשים הצפויים מנויים בחוק השיפוט הצבאי ואביא אותם כאן בקצרה. חייל שנעדר משירות צבאי מתוך כוונה שלא לחזור כלל לשירות (עריק), דינו עד שבע שנים מאסר בפועל. אם החייל נעדר כשחבריו ליחידה לקחו חלק בפעילות מבצעית, אזי המאסר יכול להגיע עד עשר שנים.
בצה"ל קיימת חזקה (כלומר: הנחת מוצא) שחייל שנעדר משירות למשך 18 חודשים (שנה וחצי) יראו אותו כמי שנעדר ולא מתכוון לחזור, כשנזכיר, התנאי של "חוסר כוונה לחזור" הינו תנאי הכרחי לעבירת העריקה. כלומר, אם הייתה לעריק סיבה טובה להיעדרות, הוא יצטרך להוכיח אותה בפני בית הדין שכן לאחר שנה וחצי ההנחה תהיה שהוא לא התכוון לחזור ועליו להוכיח אחרת. אם התביעה הצבאית לא מצליחה להוכיח היעדר כוונה לחזור אזי הם יגישו כתב אישום בגין "העדר משירות שלא ברשות", כשהחוק מאפשר מאסר בפועל של עד שלוש שנים.
לכן, כמו שהראנו במאמרון זה וגם במאמר הקודם הדן בעריקי מילואים, העונשים הקבועים בחוק בגין עבירת העריקה הינם עונשים חמורים במיוחד. לכן, אנו ממליצים כי תפנו אלינו בכל מקרה שכזה. כדי להתמודד באופן איכותי מול התביעה ישנו צורך הכרחי בייצוג של סנגור המכיר את פעילות התביעה ואופן חשיבתה. במקרים המתאימים ניתן גם להשתחרר מצה"ל, אך כדי לעשות זאת צריך ליווי מקצועי.
אנו אומרים באופן חד-משמעי, אל תגיעו למצב של עריקות מהצבא או השתמטות מצה"ל לפני היוועצות עם עורך דין לענייני צבא לפני.
אנחנו כאן בשבילכם!